[b]על פי הארכיאולוג הראשי אליעזר שטרן , מתברר עכשיו שזה יותר רחוק , בדרך לכרמיאל בצד ימין , אחרי כפר מכר.

בלי קשר לארכיאולוג הראשי אליעזר שטרן , יש גם מחלוקת , למרות שבחב"ד טוענים כי צורת המנורה הייתה כקנים אלכסונים, ומסתמכים בזה על שרטוט של הרמב"ם, עד היום כל הממצאים הארכיאולוגיים מוכיחים כי הקנים היו עגולים.

להערכתי יש את שתי סגי המנורות האחת עם קנים ישרים עומדת ישר ומנורה שניה עם קנים מעוגלים

ומה שחשוב "ואהבת לרעך כמוך" [/b]

יפה וטוב מעניין מה המיקום המדוייק יחסית לכביש עוקף עכו=כביש 4??

[b]תמונה - המקום בו נחשף חותם עם מנורת בית המקדש [/b]

צילום׃ דוברות רשות העתיקות
[img]http://www.akkonet.info/gallery2/main.php?g2_view=core.DownloadItem&g2_itemId=8305[/img]

[color=#0000BF]יופי של ממצא

1-לא פלא שהשתמשו במנורת המקדש שהרי בני שבט אשר שעכו היתה בנחלתם ספקו את השמן למנורה.
2-ברור שהיתה קהילה יהודית משמעותית בעכו בתקופה הביזנטית שהרי התלמוד מספר על האמוראים:רבי אבא איש עכו שהיה מנהיג הקהילה וכן על רבי תנחום בן רבי חייא.[/color]

[b]נחשף חותם עם מנורת בית המקדש בעכו

במסגרת חפירות ארכיאולוגיות שמקיימת רשות העתיקות ליד עכו, נחשף חותם עם מנורת שבעת הקנים של בית המקדש. החותם הזעיר שימש להחתמת מוצרי מאפה, וייתכן שהיה שייך למאפייה שסיפקה ליהודי עכו בתקופה הביזנטית לחם כשר. משמעות התגלית: הוכחת קיום קהילה יהודית באזור
[img]http://www.akkonet.co.il/img/news/menora-10-1-2012.jpg[/img]
החותם שנמצא בעכו
צילום׃ דוברות רשות העתיקות

ממצא ארכיאולוגי בן כ-1500 שנים, שעליו סמלי מנורת בית המקדש בת שבעת הקנים, התגלה לאחרונה בחפירות שמנהלת רשות העתיקות ליד עכו.
בחפירות הארכיאולוגיות שמתנהלות לקראת הנחת מסילת הברזל עכו - כרמיאל, התגלה חותם עשוי חרס מהתקופה הביזנטית (המאה ה-6 לספירה), השייך לקבוצת חותמות המכונות "חותמות לחם", אשר שימשו באותה העת להחתמת מיני מאפה.
גלעד יפה וד"ר דני שיאון, המנהלים את החפירה מטעם רשות העתיקות, סיפרו כי "מספר חותמות נושאי מנורה היו ידועים מאוספים שונים. מנורת המקדש, כסמל יהודי מובהק, העידה כי החותמות השתייכו ליהודים, וזאת להבדיל מחותמות לחם נוצריים עם דגם הצלב, שהיו נפוצים מאוד בתקופה הביזנטית".

החידוש במחקר: הוכחת קיום קהילה יהודית סמוך לעכו
"זו הפעם הראשונה שמתגלה חותם כזה בחפירה ארכיאולוגית מבוקרת, כך שניתן לקבוע את מוצאו ותאריך ייצורו. חשיבותו של החותם היא בהוכחת קיומה של קהילה יהודית ביישוב עוצה בתקופה הביזנטית-הנוצרית. הימצאות יישוב יהודי כה קרוב לעכו - אזור שבתקופה זו היה נוצרי מובהק, מהווה חידוש במחקר", הסביר ד"ר שיאון. החופרים הוסיפו כי "בשל הקרבה הגיאוגרפית של חורבת עוצה לעכו, ניתן לשער שהיישוב סיפק דברי מאפה כשרים ליהודי עכו בתקופה הביזנטית".

על פני החותם חרותה מנורת שבעת קנים על בסיס צר, ובראש הקנים קו אופקי. בקצה הידית חרותות מספר אותיות יווניות, המקיפות עיגול ונקודה. ד"ר לאה די-סגני מהאוניברסיטה העברית סבורה כי ייתכן ומופיע בו השם לאונטיוס. שם זה היה נפוץ בין יהודים בתקופה זו, ומוכר גם מחותם לחם יהודי אחר שמוצאו אינו ידוע.

ד"ר דוד עמית מרשות העתיקות, אשר חוקר את נושא חותמות הלחם, ציין כי "דמות המנורה נחרתה על פני החותם על ידי הקדר בבית היוצר, לפני צריפתו בתנור, ואילו שם הבעלים נחרת על פני הידית לאחר הצריפה. מכאן ניתן לשער, שחותמות נושאי סמל המנורה יוצרו בייצור סידרתי בעבור אופים יהודיים, וכל אחד מהאופים הללו חרת את שמו על פני הידית, שאף היא שימשה כחותם. כך ניתן היה להחתים על פני בצק המאפה, לפני אפייתו, חתימה כפולה: את המנורה - סמל הזהות היהודית הכללי של המאפיות היהודיות, ואת שמו הפרטי של האופה בכל אחת מהמאפיות הללו, מה שהוסיף ערובה ואמינות לכשרותו של המאפה".[/b]

http://www.mako.co.il/?utm_source=skindo&utm_medium=popunder&utm_campaign=popunderskindo