[b]קטע מאמת המים שהובילה מים לעכו בתקופה העות'מאנית, נחשף בקיבוץ שמרת
.
בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות עם חניכי מכינת נירים, לקראת הרחבת "בית הזית" הסיעודי שבקיבוץ

קטע של אמת מים בת 200 שנה, שהוליכה מים מתוקים לעיר עכו, נחשף החודש בקיבוץ שמרת. התעלה המטוייחת והמכוסה לוחות אבן, התגלתה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות יחד עם חניכי מכינת נירים, במסגרת הרחבת "בית הזית", הבית הסיעודי בקיבוץ שמרת.

לדברי יובל גור, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "בחפירה נחשף קטע קצר מאמת המים הארוכה שהובילה מי שתיה ממעיינות כברי עד לעכו - מרחק של כ-14 ק"מ. האמה נבנתה בתחילת המאה ה-19 ע"י מושל עכו, סולימאן פאשה, כתחליף לאמת מים הקודמת שעמדה במקום ונהרסה ב-1799 ע"י חיילי נפוליאון, במסגרת נסיונותיהם להכניע את העיר עכו". לדברי גור, "לאורך רוב התואי, היתה האמה בנויה על הקרקע או חצובה בסלע, אבל על מנת לחצות את שלושת הנחלים שבדרך, היא עברה על גשרים גבוהים, אשר שניים מהם ניתן לראות עד היום - מעל נחל יסף שליד קיבוץ לוחמי הגטאות, ומעל נחל בית העמק בישוב מזרעה. האמה הייתה בשימוש עד מלחמת העצמאות ב-1948, ויצאה מכלל שימוש כשלוחמי ההגנה פוצצו קטע ממנה ליד מזרעה – גם כאן, על מנת לנתק את אספקת המים לעיר עכו".[/b]



http://www.antiquities.org.il/Article_heb.aspx?sec_id=25&subj_id=240&id=4246

[img]http://www.antiquities.org.il/images/arch_coins/%D7%90%D7%9E%D7%AA%20%D7%9E%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%A2%D7%9B%D7%95%20%D7%91%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%AA%202.jpg[/img]

[b]ביקור בתערוכה במרכז הבינלאומי לשימור בעכו

הערב , הגעתי לראות תערוכה על שימור בעכו העתיקה והתגלו לי במרכז לשימור אנשים מעניינים , פגשתי בני נוער וסטודנטים יהודים וערבים שמגיעים בערב לסמטאות העתיקה בצורה חופשית ולמבנה מרהיב של המרכז שנמצא בשיפוץ , מבנה בן שתי קומות מן המאה ה- 19 , הבנות הרגישו חופשיות יותר מבריסל ומפריז ומגלים עניין בשימור העיר שלנו , פגשתי גם את המנהלים של המרכז , כמיל סארי - מנהל מחקר ומדיניות שימור בעכו ואת שלי-אן פלג – מנהלת המרכז הבינלאומי לשימור , שמזמינים את תושבי עכו להגיע ולהיות שותפים במגוון פעילויות במרכז ופגשתי את יוסי פיטוסי שמדבר על חשיבות השימור בעכו ואחרים .
בין פעילויותיו מציע המרכז מגוון תכניות הכשרה ופעילויות העשרה בתחום שימור המורשת הבנויה אשר כוללות לימוד והתנסות מעשית. הפעילויות מותאמות לקהלים שונים ומתקיימות לאורך כל השנה.[/b]
קישור לשידור בעכונט בפייסבוק :
https://www.facebook.com/video.php?v=842758859179119&set=vb.155520084569670&type=2&theater

[b]אמות המים של עכו

השנה – 2015 – היא שנת ה 200 להקמתה של אמת המים לעכו - באדיבות יגאל מורג - קישור למצגת :[/b]

http://www.2go2.co.il/sysvault/docsfiles/cd635743043278636091.pps

[img]https://scontent-ams2-1.xx.fbcdn.net/hphotos-xap1/v/t1.0-9/11822306_796190263835979_4115407371127483324_n.jpg?oh=6f311e0d3816e8910bb9051195651fac&oe=5649866C[/img]

[b]תושבי עכו משקמים את אמת המים בעיר

יוזמה משותפת לרשות העתיקות, עיריית עכו ומשרד השיכון

[size=150]במהלך חופשת הפסח, בתאריכים 18-19/3 יתקיים במקום הפנינג חינמי לציבור הרחב[/size]

יוזמה יוצאת דופן של רשות העתיקות, עיריית עכו ומשרד השיכון נעזרת בקהילה המקומית על מנת לשקם את אמת המים העות'מאנית בעיר; כחלק מפיתוח שכונתי של משרד השיכון ועיריית עכו, הוחלט לשקם גם את מקטע האמה שבקרבת רחוב מוטה גור. הפעם, הכשירה רשות העתיקות לטובת הפרויקט משמרים חדשים: תושבי העיר עצמם.

המתנדבים - בני גילאים שונים ורקעים מגוונים, מבצעים באמה עבודות שימור, הכוללות ניקוי של האבנים העתיקות באמצעים מיוחדים וכן החלפת חומרי מליטה ישנים בחדשים. בין המשתתפים: המכינה הקדם צבאית "גל," בוגרי החוג לשימור במכללה האקדמית גליל מערבי, מרכז "מעשה עולם", החוג לידיעת הארץ בגליל מערבי, קבוצת "נתיב" נציגת ה"חוויה הישראלית", בתי הספר של העיר, ותושבי עכו נוספים.

כתמורה צנועה לתרומת זמנם של המתנדבים, מקיימים המרכז השימור הבינלאומי ע"ש העיר רומא ומרכז ארכיאולוגי גליל של רשות העתיקות פעילויות העשרה להיכרות עמוקה עם עולם השימור והארכיאולוגיה בעכו. כך, בין השאר, זכו המתנדבים לבקר במבנה המרהיב של מרכז השימור ובמעבדת רפאות חרסים של רשות העתיקות. בנוסף, הם נפגשו עם מפקחת השימור של עכו ולמדו על הדילמות והאתגרים בשימורה של העיר העתיקה.

אליעזר שטרן, ארכיאולוג מחוז גליל מערבי ברשות העתיקות, מספר כי "אמת המים, אשר נבנתה ב-1815, הובילה מים ממעיינות כברי אל עכו העות'מנית. עד היום, ניתן לראות שרידים שלה במספר מקומות בין כברי לעכו". רשות העתיקות מקווה שפרויקט זה יניע את כל הגורמים להמשיך ולשקם את כל תוואי האמה שבשטחה המוניצפלי של עכו. שטרן הדגיש את חשיבות מעורבותה של הקהילה בשימור אתרי מורשת. לדבריו, "למדנו ששותפות עם הקהילה שבשטחה מצויים האתרים הארכיאולוגים, מבטיחה את האחריות שלהם לשמירת האתר לדורות הבאים.

שמיר וויליאמס ממכינה קדם צבאית גל, אשר התנדב בפרויקט, מספר כי "במהלך ההתנדבות הבנתי שאם אני לא אשמר ואשמור על האמה, לא יהיה מי שיעשה זאת במקומי. אם לא נפעל, הדורות הבאים אפילו לא ידעו שהיה פה משהו. שמחתי לקחת חלק בהיסטוריה ולשמר אותה. קיבלתי ידע, וגיליתי שאני גם טוב בתחום, ואשמח לתרום מהידע לאנשים אחרים".[/b]

[b][size=150]תגובות :הארכיאולוג שטרן, מקווה לשקם את כל תוואי האמת המים בעכו.[/size]

אליעזר שטרן, ארכיאולוג מחוז גליל מערבי ברשות העתיקות, מספר כי :
"אמת המים, אשר נבנתה ב-1815, הובילה מים ממעיינות כברי אל עכו העות'מנית. עד היום, ניתן לראות שרידים שלה במספר מקומות בין כברי לעכו". רשות העתיקות מקווה שפרויקט זה יניע את כל הגורמים להמשיך ולשקם את כל תוואי האמה שבשטחה המוניצפלי של עכו. שטרן הדגיש את חשיבות מעורבותה של הקהילה בשימור אתרי מורשת. לדבריו, "למדנו ששותפות עם הקהילה שבשטחה מצויים האתרים הארכיאולוגים, מבטיחה את האחריות שלהם לשמירת האתר לדורות הבאים.



שמיר וויליאמס ממכינה קדם צבאית גל, אשר התנדב בפרויקט, מספר כי :
"במהלך ההתנדבות הבנתי שאם אני לא אשמר ואשמור על האמה, לא יהיה מי שיעשה זאת במקומי. אם לא נפעל, הדורות הבאים אפילו לא ידעו שהיה פה משהו. שמחתי לקחת חלק בהיסטוריה ולשמר אותה. קיבלתי ידע, וגיליתי שאני גם טוב בתחום, ואשמח לתרום מהידע לאנשים אחרים".[/b]

[img]http://sphotos-e.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-frc1/858377_334949319960078_1008627424_o.jpg[/img]

[b]פרוייקט שיקום אמת המים בעכו[/b]

[img]http://sphotos-h.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash3/554222_405089086252145_1896499410_n.jpg[/img]

[img]http://sphotos-h.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash3/556317_406469792780741_1421189163_n.jpg[/img]

[img]http://sphotos-a.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash4/487817_406919256069128_888226855_n.jpg[/img]

[b]דרושים מתנדבים לעבודות שימור אמת המים בעכו

פרטים בטעינה [/b]

[img]http://sphotos-g.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-ash4/397735_298949473560063_427747802_n.jpg[/img]

חחח איזה לריסה את :-)

היה להם מזל, שעוד לא הקימו את ''מי עכו''

http://www.akkonet.co.il/forums/viewtopic.php?f=11&t=21043

[b]תושבי עכו בהחלט נהנו ממים. ואז הגיע נפוליאון


מערכות המים הציבורית של עכו בתקופה העות'מאנית היו מפוארות ומשוכללות יחסית לתקופה ולאזור בהן נוסדו. זוהי הצצה למה שנותר מאמות המים והמרחצאות של הימים ההם


בשנת 1785 ביקש אל-ג'אזר, שליט עכו (1804-1775), משלטונות צרפת לשלוח לעירו מהנדסי מים מומחים כדי לתכנן אמת מים שתוליך את מי מעיינות כברי לעכו. עד אז היו מקורות המים לעיר מעיינות אל-בקר ואל-סיט שממזרח לעיר, ובארות מים שנכרו בתחומה. אולם, אוכלוסיית העיר גדלה, ועכו לא יכלה עוד להסתפק במקורות אלו. לאחר שנבנתה האמה נהנתה עכו מהמים הטובים בגליל.

מצב זה נשמר עד ראשית שנות השישים של המאה ה-20, עת חוברה עכו ל"מקורות" ונותקה ממעיינות כברי. שרידי אמת המים הנראים היום בין כברי לעכו שייכים לאמה שנבנתה ביוזמת סולימאן, שליט עכו בשנת 1815 בקירוב. אמה זו חודשה לאחר שאמת המים של אל-ג'זאר נהרסה בימי מצור נפוליאון בשנת 1799.

מאגרי מים ומסגדים
מי מעיינות כברי הוזרמו מהאמה לכל פינות העיר במערכת של צינורות חרס ואבן הבנויים חוליות-חוליות. המים הופנו לכ-40 סבילים (מתקני מים ציבוריים) הפזורים ברחבי העיר, שכן בתקופה זו לא הגיעו מים זורמים לבתים הפרטיים. אמת המים אף מילאה שלושה מאגרי מים לשעת חירום: המאגר הגדול ביותר נמצא מתחת למסגד אל-ג'זאר, והוא מנצל מבנה גדול מהתקופה הצלבנית; המאגר השני נמצא מצפון לבית הכלא המנדטורי ומתחתיו, ושימש להספקת מים לארמון שליטי העיר לפני שהוסב לבית כלא; המאגר השלישי התגלה מתחת לחומה הדרומית של העיר, ממזרח למגדלור, ושימש ככל הנראה את חיל המצב הטורקי שהוצב בחלק זה של העיר.

הקדום במרחצאות העיר הוא אל-שעבי, חמאם שנבנה בראשית המאה ה-18 ממערב לח'אן אל-עומדן. זהו חמאם גדול, מפואר, מעוטר באריחי שיש צבעוניים. בבית המרחץ חדר מבוא, חדרי אמבטיה, ובהם מים קרים ומים חמים וחדרי אדים. בחמאם חדרי הסקה ומערכת תעלות המוליכות את המים החמים מתחת לרצפות. חמאם אל-פאשה הוא בית המרחץ הגדול והמפואר בעכו. הוא נבנה ביזמת אל-ג'זאר במחצית השנייה של המאה ה-18.

כוסות רוח וקוסמטיקה של עות'מאנים
חמאם אל-שעבי ממוקם מדרום לבית הכלא של עכו (מוזיאון אסירי המחתרות), סמוך למבנה הסראיה הטורקי. בחמאם חדר מבואה גדול שבמרכזו מזרקת מים עשויה שיש, חדרי אדים נרחבים בדרגות חום שונות וחדרים פרטיים. בחדרים הפרטיים הוענקו לעשירי העיר טיפולי קוסמטיקה פרטיים, כגון תגלחת, מסאז'ים, הורדת שיער וטיפולים רפואיים כמו למשל טיפולים בכוסות רוח וטיפולים בעלוקות.

בבניית החמאם, כמו במפעלי בנייה אחרים שלו בעכו, השתמש אל-ג'זאר בפריטי בנייה יקרים ונדירים שאותם הביא מקרוב ומרחוק. עמודי גרניט ופורפיר מקיסריה, אריחי שיש צבעוניים לרצפות מטורקיה ואריחי פייאנס נדירים לקישוט הקירות מדמשק ומאנטוליה. תקרת בית המרחץ עשויה כיפות רבות, ובהן חורים עגולים בקוטר 15 ס"מ; אלה מחופים בקונוסים מזכוכית צבעונית, המאירים את החמאם ויוצרים תקרה בעלת דגמים מרהיבים מאוד.


בית המרחץ שימש את אוכלוסיית עכו עד לסיום המנדט הבריטי. חמאם אל-פאשה אף שירת את תושבי השכונה היהודית (ח'ארת אל-יהוד) שמדרום לו. אמנם היהודים לא הורשו להיכנס אל החמאם וליהנות משירותיו, אך מסופר כי הורשו להביא בשבת סירים לחדר ההסקה של החמאם וליהנות מן האש שהפעילו תושבי עכו המוסלמים.
חמאם היהודים שכן ברובע היהודים של עכו העתיקה. ברובע היו כ-200 תושבים, ובית כנסת על-שם הרמח"ל (רבי חיים לוצאטו). 50 מ' ממערב לבית הכנסת, בחצר פנימית של משפחה מקומית, נשתמרו שרידי בית המרחץ. זהו מבנה קטן המכיל חדר מבואה, חדר רחצה (חדר אדים חמים) ותנור הסקה חיצון צמוד לחדר הרחצה. המבנה בנוי אבני כורכר ומראהו פשוט, ללא עיטורים מיוחדים. תקרתו כיפה משולבת בקונוסים של זכוכית לתאורה, בדומה לקירוי בתי המרחץ המוסלמיים.[/b]אליעזר שטרן, טבע הדברים

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3963243,00.html